רמניר בע"מ נ' מיארה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 21.6.11 בהעדר המבקש ולאחר שהמבקש לא התייצב לדיון ההוכחות אשר נקבע.

במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגישה המשיבה לחיוב המבקש בתשלום סך של 25,574.15 ₪ עבור שירותי הטמנת פסולת, כאשר לטענת המבקש בכתב ההגנה, אין הוא חייב בתשלום שכן עבור שירותי הטמנה אמורה הייתה לשלם עיריית פתח תקווה שאכן גם שילמה בפועל בגינם.

במהלך הדיון בתביעה לא התייצב המבקש לדיון המקדמי אשר נקבע ליום 21.6.10, ולפיכך ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה. בעקבות עתירת המבקש לביטול פסק הדין, בהחלטה מיום 9.11.10, בוטל פסק הדין, נקבע דיון מקדמי נוסף והתיק נקבע להוכחות ליום 21.6.11, בשעה 18:00. בעקבות שינוי בסדרי שמיעת התיקים בפני מותב זה, הוקדמה שעת הדיון לשעה 12:00 והודעה על כך נשלחה לכתובת מגוריו של המבקש בכפר אוריה. לדיון ההוכחות לא התייצב המבקש ולפיכך ניתן נגדו פסק דין בהעדר התייצבות.

בעקבות מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה לביטולו. לטענת המבקש, לא נמסרה לו כלל הזמנה לדיון וזו הסיבה לאי ההתייצבות. המבקש מסביר כי ההודעה הדבר הקדמת שעת הדיון נשלחה לביתו בכפר אוריה, ולא למשרד באת כוחו, שם קבלה את ההזמנה הדוורית בבית הדאר הראשי במושב וזו, כנראה בשוגג, לא העבירה את ההזמנה לידיו. עוד טוען המבקש לחילופין שיש לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט. טענות המבקש נתמכות בתצהירו ובתצהיר הדוורית.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה מאשר המבקש כי נוהל מסירת דברי דואר לבית הדאר המרכזי במושב בו הוא דר הינו נוהל עתיק יומין המקובל גם עליו שלכן אין הוא יכול להלין על מסירה באופן שכזה לו הסכים. עוד טוענת המשיבה כי טענות הגנה של המבקש חסרות בסיס.

מעיון בתיק בית המשפט, מסתבר כי דיון ההוכחות נקבע במעמד באי כוח הצדדים ליום 2.11.11 בשעה 18:00 ולאחר מכן הוקדמה שעת הדיון לשעה 12:00. הודעה בדבר הקדמת שעת הדיון אומנם נשלחה, אך משום מה נשלחה לבית המבקש בכפר אוריה ולא למשרד באת כוחו, אף שכתובתה רשומה בבקשות אשר הוגשו לתיק בית המשפט. יחד עם זאת, תקנה 477 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כי כאשר בעל דין מיוצג בידי עורך דין "דיה ההמצאה לעורך הדין". "דיה", משמע ניתן להסתפק בהמצאה לעורך הדין אך אין בכך כדי לשלול האפשרות להמציא גם במישרין לבעל הדין עצמו. לפיכך, אין משלוח ההזמנה לדיון למבקש חלף פרקליטתו שוללת את ההמצאה מעיקרא.

המבקש מלין על כך שלא קבל את ההזמנה עקב טעות של הדוורית. עם זאת, באותה נשימה, מבהיר המבקש כי נוהל זה לפיו מאשרת הדוורית את קבלת דברי הדאר הינו נוהל מוכר ומקובל במקום מגוריו. אם כך, הסכים המבקש לכך שהמצאה לדוורית במקום מושבו כמוה כמסירה לו עצמו. ואם כך, מה לו כי ילין על טעות של הדוורית?!. הדוורית הנכבדה, ככל האדם, עלולה לשגות אך שגיאתה איננה מאיינת את המסירה. כך נמצא שאין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ביטולו של פסק הדין נתון איפה לשיקול דעתו של בית המשפט. במצב זה שוקל בית המשפט את הסיבה למחדלו של המבקש להתייצב לדיון ואת סיכויי הצלחתו בתיק אם יבוטל פסק הדין.

כמו בהחלטה הקודמת שניתנה בתיק, אף במקרה זו לא מצאתי כי המבקש זלזל בבית המשפט ודאי לא באופן המצדיק כשלעצמו נקיטה בסנקציה החריפה ביותר של מחיקת כתב ההגנה. גם לסיכויי ההגנה של המבקש התייחסתי בהחלטה מיום 9.11.10. הגנה אפשרית קיימת ודי בכך.

נוכח טענות המבקש, אפשר היה לשקול את האפשרות להותיר את פסיקת ההוצאות להכרעה בתיק העיקרי. דא עקא, שמתגובת המשיבה מסתבר שהמבקש לא קיים את ההחלטה מיום 9.11.10 ולא שילם למשיבה את ההוצאות שנפסקו לזכותה. אינני מוצא הצדקה לכך, כאשר המשיבה טרחה ובאה והמתינה למבקש עם עדיה.

בנסיבות אלו, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הנני מקבל את הבקשה וקובע כי פסק הדין מיום 2.11.11 מבוטל. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪ כאשר תשלום הוצאות אלו מהווה תנאי לביטול פסק הדין. התיק יקבע להוכחות אך היה ויתברר שהוצאות אלו לא שולמו בתוך 30 יום, כי אז תידחה הבקשה והמשיבה תהא רשאית לעתור בהתאם.

ישיבת ההוכחות נקבעת ליום 3.6.12, בשעה 12:30.

המזכירות תוודא עדכון כתובת ב"כ המבקש (הנתבע) בתיק בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: